|
מאת חכ"ל יצחק גלנטי
פתיח.
בחירות "דמוקרטיות" הן בתורת המשחקים – "משחק סכום אפס". כלומר ס"ה מספר הבוחרים הכשרים הוא מספר סופי המתחלק ל – 120 מנדטים שגם הוא מספר סופי. מכאן נובע כי הצלחתה של מפלגה אחת מסוימת באה על חשבון הפסדם של המפלגות האחרות. מכאן ואילך מתחילות לפעול אסטרטגיות פעולה מתוחכמות וסבוכות הרבה יותר, ומי שאין בידו את הכלים ואת רמת הידע והתחכום - סופו לאבד את כוחו ואת בוחריו כאחד. אין זה סוד שחיבור בין שתיים או יותר מפלגות לפני הבחירות (או סיעות לאחר הבחירות) עשוי להגביר או להפחית את הכוח היחסי של כל אחת מהן בנפרד. הסכמי איחוד או פיצול של סיעות בכנסת עשוי במקרים רבים לשנות באופן קיצוני את יחסי הכוחות הפוליטיים הן בכנסת והן בממשלה. אין זה בהכרח שלמפלגה גדולה יש תמיד יותר כוח מאשר למפלגה קטנה. לאיכות הסגולית האישית של כול נבחר יש משקל רב בתוך המפלגה ואף מחוצה לה. לקשרים אישיים יש השפעה רבה בתהליך קבלת ההחלטות. בקואליציות צרות של 61 עד 65 חכי"ם חייבת להיות משמעת סיעתית חזקה ביותר, והליכה מלוכדת של הסיעה באסטרטגיה של "על הסף" עשויה לקצור הישגים הרבה מעבר למשקל היחסי של הסיעה בכנסת, הבחנה רגעית נקודתית באחת הועדות יכולה לגרום להצבעה מכרעת. יוצא אם כן שכוחה של מפלגה אינו נמדד רק במספר המנדטים שלה בכנסת אלא גם באיכויות הסגוליות האישית של כל אחד מחבריה בכנסת,וגם באיכות הדבק המחבר ביניהם. על המנהיג להיות נקי כפיים אוטוריטטיבי , וסמכותי. שאם לא כן תמיד ימצאו חתרנים מחוץ למפלגה ומתוכה שינסו לגמד את כוחו ולהפוך אותו ללא לגיטימי ואף ללא רלבנטי. נבחר אשר אין לו את היכולת לקרא ולנתח נכון את הכוחות הפוליטיים הפועלים סביב סדר יום רגעי מסוים אז תרומתו להשגת יעדיה של המפלגה שואפת לאפס.
"דמוקרטיה יתרה" עם כל ההגינות שבה עלולה להיות דמוקרטיה מתאבדת. את זאת אנו רואים לא פעם כאשר מיעוט שהוא עצמו אנטי דמוקרטי משתמש בכלים סופר דמוקרטיים על מנת לערער על סמכויות המשטר ועל הלגיטימיות שלו אשר בזכותו ורק בזכותו יש לאותו מיעוט זכות קיום. מכאן שעל מנת לשמור על הדמוקרטיה יש צורך לתת לה מדי פעם כלים "דמוקטטוריים" למרות המגרעות הטמונות בהם.
אם נבחן את תוצאות הבחירות לכנסת ה-18 נמצא שציבור הבוחרים העדיף מפלגות בעלות משטר פנימי "דמוקטטורי" על פני אלה המציגות פן "דמוקרטי". מפלגה דמוקטטורית מאופיינת במנהיג אוטוריטטיבי וסמכותי השואב את סמכותו מרוב מכריע בקרב בוחריו (ראה ליכוד), או סמכותו ניתנת לו מכוח הירארכי-דתי (ראה ש"ס ויהדות התורה), או מתקנון אשר מלכתחילה מקנה לראש המפלגה סמכויות נרחבות (ראה ישראל ביתינו). מפלגה דמוקטטורית מאופיינת בדבק חזק בין נבחריה ויוצרת בציבור תדמית של כוח ("רק הליכוד יכול". "ליברמן דא") היכול לענות חיובית על ציפיותיו.
מטרות:
א. להחזיר את אמון הציבור בצורך הדחוף בקיומה של מפלגה סקטוריאלית שתייצג את אזרחי המדינה הוותיקים.
ב. להצליח בבחירות לכנסת ה- 19 לפחות ב-4 מנדטים.
דרכי פעולה:
א. לקבוע את אוכלוסיות היעד ולאפיין אותם.
ב. לאתר ולפנות למכנה המשותף הרחב ביותר של אוכלוסיות היעד.
ג. לאתר פעילים מקומיים ישרי דרך, בעלי אמונה וחזון היכולים להוכיח נגישות והשפעה לאוכלוסיות היעד.
ד. לאתר ולשכנע משתפ"ים בתקשורת כולל עיתונאים ובעלים של התקשורת הכתובה ובמדיה.
ה. לגייס הון לתפעול שוטף ולתעמולת הבחירות בכל דרך חוקית.
ו. לשכנע הנהגות של מפלגות חברתיות קיימות בצדקת הדרך ובנחיצותה המיידית של מפלגה סקטוריאלית-פוליטית.
ז. לבחון אפשרות לשיתוף פעולה פוליטי כלכלי וחברתי עם גופים פוליטיים , חברתיים וכלכליים אחרים.
ח. להודות בטעיות העבר ולהצניע תופעות שליליות.
ט. להחליט על שם חדש למפלגה בעל משמעות חברתית אידיאולוגית.
מאפייני אוכלוסיות היעד.
א. אוכלוסיית הגמלאים בישראל אשר לקראת הבחירות לכנסת ה-19 נאמדת בלמעלה ממליון בעלי זכות בחירה- מאופיינת בגברים ונשים בני 60 ומעלה אשר מסיבות שונות אינם נכללים במעגל העבודה במשק המדינה.
ב. לרוב הגמלאים שהם אזרחי ומייסדי המדינה הותיקים יש קרנות פנסיה אשר בצורה ישירה או עקיפה נשלטות על ידי אוצר המדינה אשר רואה קרנות פנסיה אלה כמוסד פרטי של האוצר המעניק מתת חסד לגמלאי המדינה ולא כפי שהם באמת. קרנות הפנסיה הם חלק בלתי נפרד מהשכר עבור עבודת הגמלאים בעבר. ניתן לראות בגמלה כשכר מולן חוקי הצובר ריבית והצמדה אשר יפרנס את הגמלאי והתלויים בו בכבוד בזכות ולא בחסד!
יש לזכור כי אוכלוסיה זו של הגמלאים שילמה ובחלקה עדיין משלמת (עד הגיעה לגיל 67)את מיסיה החוקיים הן למס הכנסה והן למוסד לביטוח לאומי.
קבוצה שנייה של גמלאים הם עולים חדשים מבוגרים שלמרות רצונם וכישוריהם לא יכלו להצטרף למעגל העבודה ולכן הם זכאים לתמיכה או להשלמת הכנסה על ידי אוצר המדינה.
על מנת לברוח מאחריות על פרנסתה ובריאותה של קבוצה זו – האוצר משלם מס שפתיים ומטיל על המוסד לביטוח לאומי את האחריות על פרנסתה של קבוצה זו. מרבית ההוצאה של המוסד לביטוח לאומי לקבוצה זו מסובסדת מכספי המיסים ששולמו ומשולמים על ידי הגמלאים מייסדי המדינה!
קבוצה שלישית של גמלאים הם בחלקם אזרחים ותיקים עצמאיים (להבדיל מהשכירים) אשר אין להם קרן פנסיה , ובחלקם חולים, חלכאים , נדכאים, ומוכי גורל שהטיפול בהם הוזנח והמדינה משתמטת מאחריות עליהם.
ג. רוב ציבור הגמלאים מייסדי המדינה הוא ציבור ציוני בעל דעות אידיאולוגיות פוליטיות כלכליות וחברתיות מגובשות מן העבר אשר מצא עצמו כמי ששמטו מתחת רגליו את השטיח המהווה בסיס לקיומו הפיזי והרוחני, ואשר על כן קשה לשכנעו שהעבר – עבר, ועליו לשנות את דעותיו ולהתאימן למציאות גם אם מציאות זו אינה לרוחו. קשה לו להאמין כי המדינה זנחה אותו משום שאין לו יותר ערך כלכלי יצרני. הוא אינו מאמין שלאידיאולוגיה אין היום קונים וכי ערכו היחיד למפלגות הוא ערך אלקטוראלי בלבד אשר מיד לאחר הבחירות אין מי שיביט לעברו, ואין מי שיגן על פרנסתו וחסכונותיו ממלתעות נערי האוצר.
ד. רוב ציבור הגמלאים אינו מאמין למנהיגי המדינה - לא של השמאל לא של הימין ולא של המרכז.פרשות השחיתויות האחרונות אשר הגיעו לשיאים חדשים – גימדו לחלוטין את פרשיות העבר של אשר ידלין ודומיו. גם התפטרותו של רוה"מ יצחק רבין זצ"ל בשל פתיחת חשבון דולרי באר"הב על ידי אשתו לאה רבין ז"ל נראית היום מגוחכת. גנבותיו של שר אוצר בישראל שמה ללעג את ההתחסדות המוסרית של חלק מנבחרי העם. נשיא מדינה נאשם בהטרדות מיניות וראש ממשלה הנתון בסדרת משפטים על ניצול מעמדו להפקת רווחים כלכליים אישיים, ושר ביטחון המציג עצמו כסוציאלי מפזר לראווה את כספי העם על נהנתנות חסרת מעצורים- כל אלה השפיעו ומשפיעים על הלך הרוח של גמלאי ומייסדי המדינה !
ה. לציבור הגמלאים אין את האמונה, אין את הרצון, ואין את הזמן להמתין להטבה במצבו ולכן הבטחות סרק של ראשי המפלגות אינן מקובלות ואינן משכנעות. לציבור זה נחוץ שיפור מיידי במצבו כאן ועכשיו. העדר מנהיגות אמיתית מאחדת ,ואובדן האמונה גורמות לו לתסכול רב. בבחירות לכנסת ה-17 הפיחה מפלגת גיל תקוות רבות בקרב הבוחרים מכל השכבות המתוסכלות. אך דא עקה - ההטרוגניות , הנאיביות הפוליטית, וחוסר האחדות בהנהגת המפלגה הביאו לאכזבה שאת תוצאותיה חזינו באפס המנדטים שבהם זכתה מפלגת גיל בבחירות לכנסת ה-18.
ו. הגמלאים התרגלו בעבר למפלגות ציוניות אידיאולוגיות ודמוקרטיות. אך שלושת המאפיינים האלו נשחקו עד תום. יו"ר הכנסת לשעבר ויו"ר הסוכנות היהודית לשעבר אברום בורג פגע אנושות בחזון הציוני. הפערים בין מפלגת העבודה ,מפלגת קדימה ומפלגת הליכוד מיטשטשים עד כי נדמה שכל המאבק ביניהן הוא על כיסאות בממשלה ועל חלוקת ג'ובים לתומכיהן. ואילו היכן שהייתה דמוקרטיה בתוך המפלגות גם היא הפכה לפרסה. "הדמוקרטיה" במפלגת העבודה הפכה לדיקטטורה שריסקה אותה. הדמוקרטיה בליכוד היא הצגה בלבד. בש"ס מעולם לא הייתה דמוקרטיה. בש"ס כולם מתיישרים לפי מוצא פיו של הרב עובדיה יוסף. בקדימה תומכי ליבני מול תומכי מופז עוד יפליאו מכותיהם לקראת הקדנציה הבאה, ובישראל בייתינו ? מי מעיז להמרות את פיו של ליברמן? ישראל חסון עף כמו טיל כשרק צייץ וכול חבריו נאלמו דום!
ז. רוב ציבור הגמלאים כמו רוב הציבור בישראל כמהה לשלום עכשיו . אך המציאות מוכיחה כי אין עם מי לדבר . מדיניותו של מוברק חוסיין אובמה מוכיחה את רפיסותו של הממשל האמריקאי , ולכן גם השמאל הישראלי הולך ומתפקח מהחלום ומתחיל בהדרגה לשנות את עמדותיו ההיסטוריות ופוזל ימינה. הגמלאים גם הם מתפקחים בהדרגה מאשליית השלום,
ח. במקרה של מתקפת טילים על ישראל (נושא זה יעמוד כצפוי בראש סדר היום הציבורי בישראל אם לא לפני הבחירות אז במהלך הבחירות לכנסת ה-19) אין מי שיטפל בגמלאים ואין מי שיספק להם אמצעי מיגון.בל נשכח כי לרוב הגמלאים אין משפחה תומכת ולחלק גדול מהם אין בן או בת זוג ואשר על כן יקרה מה שקרה במלחמת לבנון השנייה – הם יישארו בביתם ללא מזון ללא תרופות וללא מיגון מתאים. לאחר המפולת הכלכלית לא יהיה גם גיידמאק ולא שום "טייקון" אחר ש"יתנדב" לעזור.
ט. כיום הממשלה קונסת את אזרחיה על מחדליה הרבים בנושא מצוקת המים. במשך 10 שנים היו 12 החלטות ממשלה בנושא התפלת מי ים . רק חלק אפסי של ההחלטות בוצעו. כעת בעצת "נערי האוצר" החליטה הממשלה להטיל על משפחות קטנות שהם בעיקר גמלאים הגרים בדירה אדם בודד או במקרה הטוב זוג גמלאים קנס של 20 שקל לכל מ"ק שמעל ל 16 מ"ק ראשונים. משמעות הדבר תהיה שלגמלאים אסור יהיה לארח בביתם את ילדיהם ונכדיהם שמא אורחיהם חס וחלילה יצטרכו להתקלח ! שומו שמיים שלא יחשבו אפילו על שטיפת הרצפה! בנוסף לגזירה זו יש גזירה חדשה – להעלות את מחיר המים ב- % 50 . אז מי יזעק את עושק הגמלאים? העיריות והמוסדות הפטורים מקנס המים?
י. ציבור הגמלאים הוא ציבור בעל רמת אינטלגנציה גבוהה , ולכן הוא גם צרכן תרבות. מחמת המצב הביטחוני האישי הירוד – אין הוא יכול לצאת את ביתו, אך גם להישאר בבית לא בטוח! לכן הוא נתקף לעיתים תכופות בדיכאון! וכאשר הוא מביט בתוכניות הטלביזיה האלימות והנבובות הוא רק יכול להודות כי לסדום היינו ולעמורה דמינו! ולזעוק "שמע ישראל"!
|