מחקר ב-UC Berkeley מצביע על קשר ישיר בין בעיות שנה לאלצהיימר.
צוות מדענים בראשותו של חוקר אוניברסיטת ברקלי מצא קשר בין בעיות מתמשכות בשינה להצטברות של חלבון רעיל שיכול לעכב את היכולת ליצור זיכרון לטווח ארוך וסופו של דבר להוביל להתפרצות של מחלת אלצהיימר.
מחקר שפורסם על ידי קבוצה בראשות Bryce Mander, חוקר פוסט דוקטוריאלי במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה ברקלי, מתאר כיצד הפרעות בשינה הגורמות לאיכות נמוכה של השינה מובילה להצטברות של חלבון רעיל (beta-amyloid). המחקר פורסם בכתב העת Nature Neuroscience.
הצטברות החלבון הרעיל, שהיה קשור עם סימפטומים של אלצהיימר, גורם לחסימת היכולת של העברת הזיכרון מההיפוקמפוס (hippocampus) – אזור במוח הקשור לקידוד זיכרונות לטווח קצר והפיכתם לזיכרון לטווח ארוך – לקליפת מוח הקדמית, אזור הקשור עם זיכרון לטווח ארוך, והזיכרון של חוויות אישיות (זיכרון אפיזודי).
"השינה הייתה החוליה החסרה המחברת בין הזיכרון, אלצהיימר ובטא-עמילואיד", אמר Vikram Rao, אחד החוקרים.
במחקר השתתפו 26 איש בני 65 עד 81 במצב בריאותי טוב. נערכה בדיקה לגבי יכולתם לשנן 120 זוגות של מילים, כאשר מילה אחת הייתה מילה רגילה ואילו המילה השנייה הייתה מילה שטותית.
בשלב השני, 26 הנבחנים ישנו במשך 8 שעות תוך כדי פיקוח על פעילות המוח בזמן השינה.
לאחר מכן נערכה להם שוב הבחינה של צמדי המילים ובזמן הבחינה הם היו מבוקרים על ידי סריקת MRI תפקודית כדי לבחון עד כמה הזכרון לטווח קצר השתלב והיה מאוחד בזיכרון לטווח ארוך.
הנתונים הציגו תמונה מעניינת. התברר שחוסר ב"גלי שינה עמוקה" היה מקושר ליצירת רמה גבוהה יותר של החלבון הרעיל ובכך לחוסר יכולת ליצירת זיכרון לטווח ארוך.
לעומת זאת בשינה עמוקה – נמנעה יצירת החלבון.
"שינה עשויה להיות דרך חדשה לטיפולים ולעיכוב מחלת האלצהיימר. אם אתה יכול להתערב ולשפר את איכות השינה, אתה יכול לסייע בטיפול באלצהיימר", טוען מאלדר.
המחקר יוצר תשומת לב ומודעות לנושא השינה כסיבה וגורם מעכב או מזרז אפשריים במחלת האלצהיימר ובכך מעלה אפשרויות חדשות לבחון צורות טיפול חדשות במחלה.
לרוב, נושא השינה הוא תחום שמתעלמים ממנו כאשר באים לטפל בחולי האלצהיימר. המחקר מראה שיש להתייחס לנושא זה כפקטור חשוב במניעה,עיכוב והקלה במחלה.
"שינה בריאה – נפש בריאה – גוף בריא".
