העלייה בתוחלת החיים – הביאה לגידול מהיר של אוכלוסיית בני ה- 60+ ובקרוב יחיו בעולם, לראשונה, יותר זקנים מאשר ילדים. בישראל, מספר הזקנים צפוי להגיע לכדי חמישית מכלל אוכלוסיית המדינה – בתוך עשור.
פיחות ביחס לזקן ובמעמדו – בעשורים האחרונים, חל פיחות משמעותי בגישת החברה כלפי הזקן. בתרבות המערבית המודרנית, המקדשת את הקדמה, את הטכנולוגיה ואת הנעורים – נדחקו הזקנים למקום של נזקקים, חולים, בלתי נראים ובלתי רלבנטיים.
ההחמצה -אוכלוסיית הזקנים מהווה משאב חשוב: בניסיון שצברה, בידע נרחב ובכוחה הכלכלי, היצרני והצרכני. תפיסת הזקן כנטל שיש לצמצמו ככל האפשר, וההתנהגויות הנובעות מתפיסה זו, גורמת לחברה הפסד כפול: הן חומרי והן ערכי.
ההזדמנות – ההכרה בעובדות אלה, מצדיקה ריכוז מאמץ שיאפשר לאוכלוסיית הזקנים להמשיך ליצור, להשתכר שכר הוגן, להנות – ולתרום גם בפעילות התנדבותית.
חיבור הזקנים לתהליכי צמיחה כלכלית וחברתית, לפעילות התנדבותית ובמקביל קידום פעילות חינוכית ופעילות בין דורית, ייצרו ציפייה אמיתית של החברה מכל זקן: להמשיך ולהיות פעיל, לתרום ככל יכולתו ורצונו לכלכלה לחינוך ולתרבות.
