תמיד כאשר הולכים ברחוב או נמצאים במקום ציבורי אפשר לשים לב לכך שיש אנשים שמבצעים תנועות לא רצוניות, כלומר כאלה שהם לא מבצעים מתוך רצון או בחירה. יש אנשים כאלה שמאובחנים באופן רשמי ומסודר עם תסמונת או תופעה נוירולוגית כלשהי אשר בגינה אותן תנועות באות לידי ביטוי ולפעמים זה פושט קורה בלי הסבר רפואי או מדעי. כיום יש מודעות גבוהה בקרב הציבור ויש הבנה על כך שיש אנשים שמתנהגים כך או אחרת ואין סיבה להתייחס אליהם כאל כאלה שיש להם בעיה. התנועות הבלתי רצוניות האלה בסך הכל לא מזיקות ולא מפריעות לאף אחד ולכן לא כדאי להתייחס אליהן יתר על המידה על מנת שלא להביך את אותו אדם שמבצע אותן בעל כורחו, בעיקר כי לא תמיד יש להן הסבר.
איך מתמודדים עם תנועות בלתי רצויות
כל אדם מתמודד אחרת עם תנועות בלתי רצוניות שהוא מבצע, או יותר נכון – הגוף שלו מבצע. יש מי שכאמור יש לו אבחון לתופעה או בעיה כלשהי ויתכן והוא מתמודד איתה בצורה של נטילת תרופה או מפגשים עם איש מקצוע ויש מי שפשוט למד לחיות עם התנועות האלה והוא לא נותן להן להפריע לו במהלך השגרה היומיומית שלו. יש מי שהתנועות שהוא מבצע ייחשבו בתור טיקים, כלומר תנועה מהירה שאפילו לפעמים קשה לשים לב שבכלל התרחשה ויש תנועות ממושכות יותר שצריך ללמוד שלא להתייחס אליהן על מנת למנוע מבוכה. חשוב להבין שכאשר מדברים על התמודדות עם תנועות בלתי רצוניות בהחלט מתכוונים גם להתמודדות של הסביבה, שכן ברגע שאותו אדם והסביבה שבה הוא מבלה את מרבית השעות שלו מבינים אלה את אלה – הרי שיהיה קל יותר לקבל את המצב ולא להתרגש ממנו בכל פעם מחדש. ככל שמדובר במצב שאין עליו שליטה הרי שצריך לקבל אותו כמצב נתון ואין עם זה שום בעיה.
המודעות הגבוהה לאנשים עם תנועות לא רצוניות
כאמור, כיום יש מודעות לסוגים כאלה ואחרים של שונות פיזית. אם בעבר היה מאד קשה להתמודד איתה הרי שכיום היא הרבה יותר שכיחה ובהחלט יש כלפיה הרבה יותר סובלנות והכלה. דבר נוסף ולא פחות חשוב הוא הנושא של הסברה. אנשים שיש להם את התופעה הזאת של תנועות בלתי רצויות בדרך כלל יסבירו לכל הסובבים אותם על התנועות האלה, מה שיגרום מיד מההתחלה לשבירת הקרח. ברגע שנושא כזה לא הופך לטאבו שאסור לדבר עליו – הרי שיהיה גם הרבה יותר קל להתמודד איתו ולגרום לסביבה לקבל אותו כחלק בלתי נפרד מכל מה שקורה ממילא במערכות יחסים ותקשורת בין אנשים על בסיס שגרתי ויומיומי.
