איך מעריכים את יכולות המוח בגיל מבוגר?
המחקרים בנושא המוח תפסו תאוצה במהלך העשורים האחרונים בעיקר בעזרת טכניקות הדמיה מתוחכמות.
בעזרת הטכניקות האלו הגדירו נוירולוגים תובנות חדשות על פעולתו של המוח האנושי. עם זאת, סריקות ותמונות בלבד מהמוח אינם מספיקים כדי לחשוף את יכולתו של אדם לחשוב ולזכור.
כשזה מגיע ליכולות נפשיות, בדרך לקבוע את רמת היכולת מתבססת רק על הביצועים בפועל.
חוקרים ונוירולוגים מגייסים אנשים בגילאים שונים שייקחו חלק בניסויים קוגניטיביים ובמבחני זיכרון בתנאי מעבדה עם פיקוח ומחקר על מנת לנסות להבין את היכולת הנפשית של האנשים להפעיל את המוח למטרות למידה וזיכרון.
האינטרנט מאפשר לחוקרים להגיע למספר רב יותר של נבדקים מאשר באופן מסורתי היה אפשרי ובכך להגדיל את הדיוק ולהרחיב את הניסויים בזמנים קצרים.
ב- MIT- Department of Brain and Cognitive בשיתוף בית חולים גדול בעיר, עורכים מחקר רב משתתפים שבצורה מתוחכמת הגדילו את כמות הנבדקים.
באמצעות משחקים מתוחכמים ומאתגרים הצטרפו לניסוי כ-3 מיליון איש . המשתתפים נרשמו עם פרטיהם לפני הגישה למשחק, והשתתפו באופן פעיל כאשר נערכת מעין תחרות והתוצאות מתפרסמות בטוויטר ובפייסבוק.
כמובן שהמידע האישי הנו חבוי ונשמר באבטחת מידע גבוהה.
לאחר בחינה של 50,000 משתתפים בניסוי, החוקרים הגדירו "אינטליגנציה צפה" -כ" היכולת לנתח מידע, לעסוק בחשיבה ביקורתית ולפתור בעיות. מתברר שבעבר נהגו לחשוב שהיכולת הזאת מגיעה לשיא בגיל הבגרות ולאחר מכן לרדת במהירות. אבל המחקר הגדול והחדש שלהם הניב כמה חידודים מפתיעים וחדשים. "זה מצייר תמונה שונה לחלוטין מהחשיבה המסורתית שהפסיכולוגיה ומדעי המוח תארו לעצמם עד היום".
מתברר שאין אפיון על פי גיל ליכולות בתחומים מסוימים שמגיעות לשיא או יורדות משמעותית. הפיזור של התוצאות מראה שבכל גיל ניתן להיות בשיא ובכל גיל ניתן להיות בירידה של היכולות.
החוקרים מתארים את ההתקדמות של היכולות הקוגניטיביות כך בסביבות גיל 18 או 19, אנו המהירים ביותר בעיבוד מידע, אבל המהירות גם יורדת במהירות. הזיכרון לטווח קצר שלנו הוא במיטבו בסביבות גיל 25, ומתחיל לרדת בסביבות גיל 35.
ואז זה מתחיל להיות מעניין!
אנו מגיעים לשיא היכולות להבין את המחשבות של אחרים כאשר אנו בגילאים של 40-50. ומה שהנירולוגים מכנים :אינטליגנציה צרופה ומגובשת" – העיבוד של מידע ועובדות – מגיע לשיא כשאנו בני 70.
לצערנו, נפגעות התכונות של הלמידה, החשיבה והזיכרון עקב מחלות כמו אלצהיימר בגיל מבוגר. יחד עם זאת, רובנו שלא נחלה במחלות האלו, מגיעים לגיל מבוגר עם יכולות חשיבה,לימוד וזיכרון המשולבים עם ניסיון חיים, לקחים ותובנות המבוססות על ניסיוננו ובכך מעצימים את האפשרויות הקוגניטיביות והשכליות העומדים בפנינו בגיל המבוגר.
אחלו אותם מורי הדרך הידועים המשמשים לנו כמגדלור ומכוונים את הדור הצעיר.
